תזרים מזומנים

בשנת 2020 פרצה בישראל מגפה חדשה בשם קורונה.

במהלך חודש מרץ 2020, כמעט כל עסק קטן או בינוני בישראל נכנס לסגר ולא היה מסוגל לתפקד.

פתאום, בלי שום הודעה מוקדמת, סגרו לעסקים את צינור החמצן ולא היו להם הכנסות. בבאת אחת לא היה יותר כסף חדש שנכנס והבעיה היותר גדולה שכסף המשיך לצאת בגין סוגי הוצאות מסויימות כגון שכר (שצריך היה לשלם לעובדים שעבדו עד הסגר), שכירויות (לא כל בעלי הנכסים ויתרו על דמי השכירות), חשמל, מע"מ , מס הכנסה וביטוח לאומי.

לזה קוראים בעיית תזרים.

כמובן שהקורונה לא המציאה את בעיות התזרים של העסקים. בעיית התזרים היא אחת הסיבות המרכזיות לסגירת עסקים. כמובן שבעיית התזרים לא נוצרת לבד מעצמה ולא נופלת משמיים. בסוף ימיו של העסק זה "נופל" על בעיית תזרים אבל לפני כן נלקחו החלטות ניהוליות לא טובות שגרמו לעסק ליפול על "בעיית תזרים".

השאלה בכלל מה זה תזרים מזומנים?

רוב הזמן אנו, בעלי העסקים, פוגשים דו"ח אחד- דו"ח רווח והפסד. דו"ח רווח והפסד זה דו"ח שמרכז את כל ההכנסות ואת כל ההוצאות שלנו לתקופה מסויימת. זה יכול להיות לחודש, לרבעון, לחצי שנה ולשנה.

רוב בעלי העסקים פוגשים את הרווח והפסד שלהם אחת לשנה כאשר הם באים לפגוש את רואה החשבון שלהם לצורך חתימה על הדו"ח השנתי למס הכנסה.

העניין עם דוח רווח והפסד שאנחנו רואים את ההכנסות ואת ההוצאות אך ברוב המקרים אין הלימה בין דו"ח רווח והפסד לבין התקבולים והתשלומים שנכנסים ויוצאים מחשבון הבנק שלנו. וזה בדיוק העניין של תזרים המזומנים.

תזרים מזומנים מדבר על כניסה של כסף לחשבון ויציאה של כסף מהחשבון.

ניקח לדוגמא, עסק שמוכר סחורה בתנאי שוטף + 60 ונניח כי הוא מכר סחורה בתאריך 1.12.21 בסכום של 100,00 ₪. אותם 100,000 ₪ יירשמו בדו"ח של 2020 אך בפועל ייתקבלו רק בסוף חודש פברואר 2022. מצד אחד רשמנו הכנסות אך מצד שני כסף לא התקבל. בסוף, עובדים וספקים צריכים לקבל כסף מזומן ואם אין כסף העסק מתחיל להיקלע לקשיים.

אז מה עושים? מנהלים תזרים

ניהול תזרים מזומנים עוזר לנו לקבוע מתי אפשר לשלם הוצאות בהתאם ליתרת הכספים שאמורים להיות בחשבון הבנק שלנו. בכל רגע נתון אנחנו יכולים להיות מהי יתרת הכספים שהולכת להיות כמה ימים/ שבועות/ חודשים קדימה.

ניהול נכון של הדוח, כולל "תחזית לתקופה הקרובה" (בדרך כלל בין שלושה לשישה חודשים) מאפשר לנו לתכנן באופן יעיל את התנועות הכספיות שלנו ולהימנע ממצב שבו שלמרות שהעסק רווחי (על הנייר), אין בעסק מספיק כסף המאפשר את המשך קיומו.

באמצעות שימוש בתחזית תזרים מזומנים ניתן להיערך מראש באמצעות פניות לדחיית תשלומים, פניות להקדמת תקבולים ו/או גיוס הלוואות. קל הרבה יותר לקבל הלוואה מגופים פיננסיים כאשר בקשה זו מגובה בדוחות רלוונטיים (תזרים מזומנים חזוי) ומספיק זמן מראש, ולא כאשר העסק נמצא כבר בקשיים. כלל מאוד חשוב לגבי בנקים- הבנקים ייתנו לך הלוואות כאשר יהיה לך כסף. כאשר תצטרך את הכסף באמת, הם יתחילו לעשות לך בעיות. ולכן, בעל עסק רציני צריך לדעת אילו תשלומים הולכים להיות לו בעתיד והוא חייב להיות מוכן אליהם. מועדי תשלום שכר לעובדים, שכירות, ספקים, רשויות המס אף פעם לא מגיעים בהפתעה. אפשר כמובן לטמון את הראש בחול אבל זה לא ממש יעזור.

איך מנהלים תזרים?

ניתן לנהל תזרים בדוחות אקסל פשוטים ובנוסף, קיימות היום בשוק תוכנות שעוזרות לכם לנהל את התזרים. רישום "תזרים מזומנים" בגוגל ייתן לך בדף הראשון את החברות המובילות לניהול תזרים דרך תוכנה.

אני באופן אישי מעדיף את התוכנות, זה עולה כסף אבל זה שווה את זה.

דו"ח תזרים מזומנים

חברות גדולות מכינות דו"ח תזרים מזומנים כחלק ממערכת הדו"חות שהיא צריכה להגיש כל שנה.

ההבדל בין דו"ח תזרים מזומנים שחברה מגישה לבין ניהול תזרים מזומנים הוא שחברה מגישה דו"ח תזרים היסטורי. למשל, בשנת 2022 חברה מגישה דו"ח תזרים מזומנים על שנת 2021. היא בעצם מראה מה היו מקורות התזרים שלה בשנה קודמת. ניהול תזרים מזומנים מסתכל על העתיד ועוזר לנו להתנהל כלכלית/ עסקית נכון בזמן הווה.

בעצם ניתן לחלק את מקורות התזרים ל-3:

תזרים מזומנים מפעילות שוטפת- בפעילות שוטפת נרשום את כל התקבולים (כסף שנכנס) ואת כל התשלומים (כסף שיצא) במהלך הפעילות הרגילה של העסק כמו כספים שנכנסו מלקוחות וכספים ששולמו לספקים.

תזרים מזומנים מפעילות השקעה- בפעילות השקעה נרשום את כל התקבולים שנכנסו ממכירת נכסים כגון רכוש קבוע, פקדונות, ניירות ערך וכו' ומנגד נרשום את כל התשלומים שיצאו בגין רכישת נכסים כגון רכוש קבוע, פקדונות, ניירות ערך וכו'.

תזרים מזומנים מפעילות מימון- בפעילות מימון נרשום את כל התקבולים שנכנסו לעסק בגין נטילת הלוואות, הנפקת אג"ח, הנפקת מניות וכו' ומנגד נרשום את כל התשלומים שיצאו מהעסק בגין החזר הלוואות/ אג"ח וכו'.